04.03.2013, 11:52
KEY ACCOUNT MANAGER לחברת מוצרי צריכה מובילה דרוש/ה KAM לשוק המאורגן.
לזיהוי האסטרטגיה והתכניות העסקיות של הלקוח.

דרישות:
השכלה אקדמאית (עדיפות: כלכלה, מנהל עסקים, תעשיה וניהול).
ניסיון בתחום המכירות.
ניסיון בעבודה מול לקוחות גדולים.

קו"ח למייל: tal@amitim.co.il
מנהל/ת רשת חנויות לחברה קמעונאית מובילה בתחום האופנה דרוש/ה מנהל/ת רשת חנויות.

דרישות:

הכרות עם עולם הריטייל- 5 שנים לפחות

נסיון מוכח בניהול אנשים

עמידה ביעדי מכר

הכרות את עולם האופנה- יתרון משמעותי

קו"ח למייל: tal@amitim.co.il

 
 
 
חיפוש
 
 
בין לקוחותינו
 
 

שימוש באינטואציות בראיון

 
 
שימוש באינטואיציות בראיון
איך ניתן להשתמש באינטואיציה (רמזים) בצורה שתקדם את הבנתנו המודעת?
שימוש באינטואיציות יכול להיות כלי רב עוצמה, אך יכול להיות גם מסוכן.
אותה תחושת הבטן, "הידיעה" שלא ברור לחלוטין מה המקור שלה ועל מה היא מתבססת,
יכולה לקדם את הראיון, לאפשר ולהגיע לרבדים עמוקים שלא המראיין ולא המרואיין חשבו עליהם.
מצד שני, אותה "הידיעה", יכולה להיות גם טעות, ובגלל שאנו מאמינים לאינטואיציה, אנחנו לא מבחינים בטעות.
מהי אינטואיציה?
"אינטואיציה היא תכונה אנושית שכביכול מקנה לאדם ידיעות על המציאות, שמקורן בתת מודע והן נוצרות ללא שימוש בחשיבה.
מה שמאפיין את הידיעה האינטואיטיבית, זו העובדה, שהיא נוצרת במהירות רבה (בן־רגע), ושהיא מופיעה בפתאומיות (בהשראה/בהברקה)". (ויקיפדיה)
אותן "ידיעות", המגיעות מהתת מודע, נובעות בדרך כלל מקליטת מידע דרך החושים, שבצורה מודעת לא הצלחנו לפרש אותן.
אותו פרוש לא מודע הוא רמז לתכונות, רצונות, מעווים סמויים של המרואיין (או שלנו המראיינים).
אותם הרמזים, יכולים להוביל אותנו לתכונות הרצונות והמעווים הסמויים ולהפוך אותם לגלויים.
יחד עם זאת, אותם הרמזים יכולים להוביל אותנו להסקת מסקנות שגויה ולכן חשוב להשתמש ברמזים שניתנים לנו בתבונה.
שלושת הצעדים לקידום הבנתנו המודעת בעזרת אינטואיציות
1.       לשאול שאלות!
כאשר עולה לנו תחושה אינטואיטיבית במהלך הראיון, נעלה את האינטואיציה בשיחה כשאלה.
למשל: המרואיין מספר על אירוע שהיה לו ותוך כדי דיבורו, עולה בנו התחושה שהוא אדם מאוד רגיש.
בגמישות, במהלך השיחה, נעלה את התחושה שהוא מאוד רגיש ("יש לי תחושה שאתה מאוד רגיש, מה אתה אומר על תחושתי זו?").
2.       לבקש דוגמא
אם תשובתו תהיה חיובית - שהוא רגיש, נבקש ממנו דוגמא לרגישותו ודרכה נוכל לאושש, להפריך או לחדד את האינטואיציה שהייתה לנו לגביו.
3.       לוותר על האינטואיציה כאשר המרואיין דוחה אותה.
אם תשובתו תהיה שלילית - שאינו רגיש, נוותר על האינטואיציה ונמשיך בראיון (גם אם קשה לנו להיפרד מהתחושה שהוא רגיש).
נכון, לעיתים, תשובת המרואיין שאינו רגיש נובעת מחשש לחשיפה ולא מאינטואיציה שגויה של המראיין.
גם במקרה כזה, עדיף לוותר על תחושת הבטן ו"לזרום" עם מה שאומר המרואיין (הן כדי לתת למרואיין הרגשה שמקשיבים לו, מקבלים אותו ואת דבריו כולל ההגנות שלו והן כדי ללמוד לוותר על האינטואיציות הראשוניות שעלולות להיות שגויות ).
חשוב מאוד, לא לתת לאינטואיציות להוביל אותנו לקביעת עמדה, אלא להשתמש בהן רק כגירוי לשאול שאלות. כך נוכל לעשות שימוש בחלקים הלא מודעים במהלך הראיון ולהפכם למודעים.
 
 
במאמר הבא אפרט איך ניתן לפתח את הרגישות לאינטואיציות שלנו
ומהי הדרך הטובה לשימוש באינטואיציות, כך שהן יעודדו פתיחות וחשיפה במהלך הראיון.

 

 
 

 
  • הוסף תגובה
שם
נושא
תגובה
קוד Capcha
  • שלח
  •  | 
  • סגור
תודה!
התגובה שלך תוצג בקרוב.
אירעה שגיאה בעת שליחת ההודעה
אנא נסה שוב מאוחר יותר
שולח את התגובה...
השדה "נושא" לא יכול להיות ריק!
השדה "שם" לא יכול להיות ריק!
השדה "קוד" אינו נכון
  • סגור